Behind Locked Doors
Question:
As a female travel agent working with religiously observant coworkers, I rarely run into halachically problematic situations.
When the office closes at 5:00 pm, the doors are locked and the shades are drawn. Sometimes a few employees stay working into the night. The nights I stay late there are usually two or three other women working in the office. Although they observe Shabbos and kashrus, their Jewish education lacked sufficient halacha classes and they are not aware of, or concerned about, yichud.
Sometimes, on the nights we are in the office together, a coworker arranges a meeting with a customer. After the customer enters the office, the door is locked behind him. The meeting can last close to an hour.
The customer can be a gentile or a religious or nonreligious Jewish male. Can I continue working when this happens or must I leave the office?
If I have to leave immediately, my job is at risk since it will likely disturb someone's travel plans if I cannot finish tickets on time. Besides the fact that I like my job, it is very convenient for me since my husband works nearby and we often have lunch together.
Answer:
You can continue working even if a male customer enters.
נשים חייבות ללמד כל ההלכות הנוגעות להן
I agree with you that some people are not aware enough about the laws of yichud. It would be wonderful if high school girls had more halacha classes and covered areas of Even Ha'ezer and Choshen Mishpat that are relevant to them, such as hilchos yichud.
I will try to explain the basis for the leniency.
איסור יחוד מדאורייתא או מדרבנן
The prohibition of yichud is mide'oreisa.[1] The Torah forbids a man and woman who are not permitted to marry one another[2] to seclude themselves in a private area[3] so that they do not end up having an illicit sexual relationship.[4] If there is more than one man or more than one woman present, there may be a prohibition of yichud but it is not mide'oreisa.[5]
שיעור של יחוד
Yichud has a minimum period. Any "seclusion" that lasts less than the minimum period is permitted. Although the period of yichud is dependent on the people involved and their degree of acquaintance with each other, the minimum period for yichud is well under an hour, which is the standard time for an appointment in your office.[6]
נשאר פחות מכשיעור במקום שראוי להתייחד כשיעור
Even if a customer were to have an appointment for less than the period of yichud, the "seclusion" may be forbidden. The minimum period is probably only relevant when external factors ensure that the people involved will not be alone for an extended period (e.g., in an elevator in which the doors open after a few moments into a public area). If, however, the people involved determine the amount of time they will spend alone and they can extend it if they wish, it seems plausible to suggest that any period is forbidden.[7]
יחוד איש אחד עם הרבה נשים
The Rambam and Mechaber forbid one man to be "secluded" with any number of women.[8] The Ramo quotes Rashi's opinion that one man may be alone with three women, but not two. Even according to the Ramo, if the man's profession involves working specifically with female customers on a regular basis (e.g., a salesman for ladies' shoes or sheitels) and he becomes familiar with the women, he may not be alone with any number of women.
Rav Moshe Feinstein rules according to the Mechaber on this issue and forbids one man to be alone with any number of women unless one of the women is his wife.[9]
The Chochmas Adam (126:4) and the Aruch Hashulchan both quote the two opinions and leave the matter unresolved.
The Divrei Malkiel[10] rules that since this dispute concerns an issue of rabbinical law, the axiom safek derabbonon lehokel applies.[11]
יחוד עם הרבה נשים בלילה
In your situation, the fact that the yichud takes place at night complicates the issue even more. The Bach explains that Rashi only allows a man to be alone with three women during the daytime. At night, it is prohibited with any number of women.[12] Some opinions require one more woman than is necessary during the day; thus, four women would be required in order to avoid a prohibition of yichud with one man at night.[13]
Rav Moshe Feinstein, expounding on Rashi's opinion, questions the need for an additional person and maintains that Rashi would permit yichud of one man and three women during the day or night. Rav Moshe supports his position by citing the general wording of the Ramo, which makes no distinction between day and night, but since he cannot prove that night is no different than day, he limits the application of his analysis. One, who would otherwise rely on Rashi's opinion, should not rely on Rav Moshe's interpretation of Rashi's opinion except in a sha'as hadchak-extenuating circumstances.[14]
יחוד כשאשתו עמו
In any of the ordinarily prohibited cases mentioned above (one man with two women or one man with three or more, according to the Mechaber), if the man's wife is in the same secluded area with her husband, it is not considered yichud and is permitted.[15] The presence of one's wife makes the situation permissible even if there is only one other woman in the room and even if the wife is sleeping.[16] Thus, if a couple enters the office, there is no need for concern at all.
יישום הדינים למעשה
Judging from what has been discussed until now, if an unmarried man (or a man without his wife) enters the office after work hours and there are only two agents in the office, the situation should be prohibited according to all opinions. If there are three female agents in the office, in Rashi's opinion, yichud is permitted during daytime.[17] In your case, in which you are working at night, three women are not sufficient lechatchila
עסקו עם הנשים
Furthermore, even according to the Ramo, if the man is at ease around women because his profession brings him into daily contact with them, there is no basis for permitting him to be "alone" with three women even during the day. The Chochmas Adam (126:4) understands the nature of the phrase isko im hanoshim, mentioned by the Ramo (who forbids a man to be "secluded" with any number of women), as a warm, friendly and comfortable relationship (libo gass boh).
לבו גס בה
It stands to reason that, according to the Chochmas Adam, if the status of libo gass boh is attained in another way, the leniency of three women will also be compromised. Neighbors and relatives can become so familiar with one another that their relationship may qualify as libo gass boh.
פרוץ
Although most customers will probably not qualify as isko im hanoshim or libo gass boh,[18] a gentile or nonreligious Jew generally is technically classified as a parutz (licentious person).[19] At least one source assumes that since a man who works with women (isko im hanoshim) is automatically disqualified from being alone with any number of women, surely a parutz, who has a reputation for licentiousness, should be not be allowed to be alone with three or more women, even according to Rashi.[20] However, this logic can be challenged.
סברת רש''י שמתיר בשלש נשים
The Rosh explains that Rashi's basis for leniency when three women are alone with one man is because any sexual activity that might happen would be publicized since so many women are involved. Therefore, Chazal assume nothing will take place for fear of exposure.[21] With two women, however, any sexual activity may be kept secret; hence, Chazal prohibit it. If three or more women have a good relationship with the man, they will not want to ruin his reputation and will not divulge any of his disreputable behavior. Therefore, all the women are confident that if they wish to have sexual relations with the man, the other women (even those who are not involved in sexual activity with him) will cover for him.
הטעם לחלק דג' נשים ואיש שלבו גס בה דאסור לרש''י ובפרוץ שרי
If this is the logic, then only when the man and women have a friendly, close relationship do we have to be concerned about concealment of clandestine, illicit activity with so many women present. If the man has no previous relationship with the women, the fact that he is a known parutz is not a reason why a woman who did not participate in the sinful behavior would restrain herself from revealing the story. Accordingly, three women with a parutz should be permitted, even though three women with a man who is libo gass boh or isko im hanoshim is prohibited.[22]
יישום למעשה
Applying this information to your situation, even if there are four women working it may still be forbidden to stay in the office if the man is a close friend of one of the women.[23]
Besides, this entire line of reasoning relies on Rashi's lenient opinion, which is not universally accepted, as previously mentioned. Therefore, even in circumstances in which none of your coworkers know the customer, it is best to seek an alternative halachic basis to allow you to stay at work after normal work hours.
היתר של בעלה בעיר
Your question offers enough information to advance a better approach that would permit you to stay on in the office even if two women and a male customer (whether nonreligious or a gentile) are the only people there.
The Shulchan Aruch[24]rules that yichud is permitted with a woman whose husband is nearby.[25] There are two explanations for this leniency.
חשש שמא יבא הבעל
1. If a woman knows that her husband is in the city and may come home at any time, she will be afraid to act unfaithfully. She will be concerned that her husband will interrogate her about the yichud until she is forced to admit that she committed adultery.[26]
. According to this reasoning, if her husband does not know where she is (for example, she is not at home), she cannot rely on this leniency.[27]
. If the wife knows that her husband will not, or cannot, be home in the near future, she cannot rely on the loophole of ba'ala ba'ir.
a. For example: A couple lives in Lawrence, N.Y., and the travel time to his office in Manhattan is close to an hour in each direction. If the wife speaks to her husband on the telephone while he is in Manhattan and knows that he will stay there a while longer and will then have to travel back to Lawrence, she cannot rely on the law of ba'ala ba'ir even though the entire region can be considered one city. This is particularly true if her husband is an employee who must put in an eight-hour work day and is not free to come home whenever he pleases.[28]
. If the man is a parutz, yichud may be prohibited even if the woman's husband is nearby, since the husband may not be suspicious about why the parutz wanted to be alone with his wife. A parutz may be the halachic equivalent of libo gass boh (concerning ba'ala ba'ir), which closes the loophole of having a husband nearby.
תודעה פסיכולוגית
2. Another way of understanding the law permitting yichud when the husband is nearby is from a psychological perspective. It is not the wife's specific fear of being caught alone with another man that neutralizes the concern about adultery; rather, as long as her husband is in the vicinity, a married woman feels the responsibility of marital fidelity and would not consider adultery.
. According to this reasoning, it doesn't matter whether or not her husband knows where she is. Wherever she is, she feels the bond of marriage demanding loyalty.
. Similarly, even if she knows her husband cannot come to where she is in a short period of time and cannot find out that she was unfaithful, she is allowed to be alone with a stranger since the law assumes she will be faithful due to her state of mind.
. She is permitted to be alone with a parutz because "fear of her husband" pervades her consciousness and will prevent her from acceding to another man's advances.[29]
הכרעת האחרונים
Many Acharonim ruled according to the first explanation.[30] The Chazon Ish apparently ruled according to the second opinion.[31]
In a situation that is only miderabbonon (e.g., there are two women working in the office), one can accept the second explanation and apply the leniency of ba'ala ba'ir as the Chazon Ish understood it.[32] Apparently, your husband works near your office. Even if you know he is not going to come to your office, you are still permitted to be alone with any male, even a parutz.
ליחוד מה''ת יש לחשוש לשיטת החכמ''א
Furthermore, even in a situation of de'oreisa (e.g., your customer is a gentile and there is no one else in the office), the principle of ba'ala ba'ir still applies if you consider it a real possibility that your husband will show up at any time at your office.[33]
לבו גס בה
If the customer is someone with whom all of the married agents are very comfortable (libo gass boh),[34] then the leniency of having a husband nearby[35] or the leniency of three or four women present is inapplicable.[36]
אשה אחת שאינה מזנה שומרת על שאר הנשים שלא תזנו
If, however, there is at least one woman who does not have a close relationship with the customer and her husband is in the city,[37] then all of the women can stay and work in the office.
Once one woman is permitted to be alone with a man because her husband is in the vicinity, that woman acts as a guard to ascertain that no other woman who is with her and the man will sin.[38] Other women will be afraid to accede to the man's seduction for fear that the woman who will not sin will not hesitate to publicize their activity.
סיכום
It seems likely that you will invariably have the benefit of ba'ala ba'ir for yourself or for one of your coworkers. That tool is effective even if the man is a parutz. The only problem would be if the customer could be classified as libo gass boh, a close friend of all the women working past closing time. If the agency does business with such a customer, your coworkers should avoid arranging a meeting for after hours.
May you continue to serve Hashem with all your heart, trying to fulfill that which He demands of you without concern about what other women do or think of you.
BookID: 3 Chapter: 22
[1] עיין רמב''ם פכ''ב מאיסורי ביאה ה''א שאיסור יחוד העריות מפי הקבלה. ועיין בכ''מ פ''א מאישות ה''ו דלשון מפי הקבלה נופל על דבר שהוא מפי משה רבינו או נלמד מי''ג מדות. וכ''נ מהמ''מ שלדעת הרמב''ם איסור יחוד מדאורייתא. ועיין ע''ז לו: שאיסור יחוד דאורייתא ונראה דהיינו הלכה למשה מסיני. ובלבוש דקדק מסוגיא דקידושין דף פ: דפשטיה דקרא דכי יסיתך לא מורה על איסור יחוד להדיא וכמש''כ בפנ''י שם, וא''כ אין משם אלא רמז לדבר מה''ת. אמנם מגר''א א''ה סכ''ב סק''ד מבואר דלמד ברמב''ם דאינו אלא מדרבנן.
[2] This is not entirely accurate. Immediate family members are not included in the prohibition of yichud despite the fact that they cannot marry one another. Also, one is permitted to marry a nidda but then yichud does apply. Nonetheless, I have chosen the above wording to include such prohibited relationships as a mamzer and a non-mamzer or a divorcee and a Kohein. See Hebrew note.
לשון הרמב''ם הוא יחוד של עריות ובקרית ספר בפכ''ב מאיסו''ב כתב דדוקא עריות אסורות מן התורה, אבל חייבי לאוין אסורים מגזירת דוד ובית דינו. וכ''נ דעת הרא''ש בסוף הלכות נדה בקיצור כתב וז''ל כי התורה אסרה יחוד על כל העריות, וגם נדה היא בכרת כשאר עריות עכ''ל ומשמע דחייבי לאוין ועשה דאינם בכרת אינם באיסור יחוד מה''ת.
אולם הפרישה בריש סימן כ''ב בא''ה, וכן בב''ש שם סק''א פסקו דבכלל עריות נכלל חייבי לאוין. ולדעתם דוד וב''ד גזרו רק על יחוד דפנויה. והרמב''ם שתפס לשון עריות היינו שהרמז בתורה מיירי בעריות. (ונראה דאף הב''ש שכתב דבכלל עריות הוי חייבי לאוין אין כוונתו לפרש כך ברמב''ם שהרי הרמב''ם כתב להדיא בפ''א מאישות ה''ה שחייבי כריתות הם הנקראים עריות ולא חייבי לאוין, אלא ר''ל כמש''כ הפרישה דמש''כ הרמב''ם עריות הוא לאו דוקא, אבל לדינא ח''ל בכלל עריות). וע''ע בחזו''א א''ה סימן ל''ד סק''ו דהוכיח כדעת הפרישה. וע''ע באבי עזרי פכ''ב מאיסו''ב הי''ב ובהגהת חזו''א שם ובשו''ת חקרי לב סימן י''ח.
[3] בנידון דידן שייך יחוד לכל הדיעות שהרי נמצאים האיש והנשים בחדר סגור שא''א לראות מבחוץ מה שקורה בפנים דרך חלונות, הדלת נעולה והוא בשעות לאחר זמן העבודה שאין דרך אינשי לבא. אבל היכא דישתנה אחד מהנתונים הנ''ל יש מקום להתיר מטעם פתח פתוח ולא חשיב יחוד אלא בהצטרף כל הענינים יחד כמו בנד''ד. ואבאר השיטות בזה.
גדר יחוד – חדר סגור או חדר נעול
לענין האיסור להתייחד עם ערוה נחלקו הפוסקים בגדר יחוד. (לענין קנין אשה ביחוד יש לו גדר אחר).
1. דעת רע''א והבית מאיר (שו''ת רע''א סימן ק' וק''א), דכל שהדלת סגורה אף שאיננה נעולה, עדיין חשיבא יחוד. ואפילו אם יש אפשרות שאחד מבני הבית או כל אדם אחר שיש לו רשות ליכנס, יכנס כל רגע, בכ''ז איש ואשה אסורים להתייחד שם. ולפ''ז ה''ה אפילו אם נתמנה שומר להיות יוצא ונכנס לא מהני (שו''ת מהרי''ל דיסקין קונטרס אחרון אות ק''ו ומה שמתיר בבית דוד סימן כ''ה נראה דהיינו משום דס''ל כאידך שיטה שמיקל בדלת סגורה שאיננה נעולה שאזכיר בסמוך). ונראה דכשכיחי רבים דעיילי ונפקי אז חשיבא כרה''ר.
ובשו''ת בנין ציון ח''א סימן קל''ח כתב דלרע''א קשה להנצל מאיסור יחוד דפעמים שנכנסת המשרתת בחדר שבעה''ב נמצא שם לבדו כדי לסדר החדר וסוגרת הדלת מאחוריה כדרכה ויש בזה איסור יחוד. אך לכאורה יש לחלק, דאפשר דרע''א לא אסר בסגירת הדלת אף שאיננה נעולה דס''ל דאין דרך אנשים ליכנס לחדר כשהדלת סגורה אף שאיננה נעולה, וכן הוא נכון האידנא לענין אנשים מבחוץ ברה''ר שאינם מעיזים ליכנס לבית חבריהם לפתוח דלתות בתיהם. אבל בהרבה בתים נהוג שאנשי הבית נכנסים לכל החדרים אף שהדלתות סגורות ובכה''ג י''ל דאף רע''א יודה דאי''ז יחוד, וע''ע בדבר הלכה סימן כ''ו, וצ''ע.
2. ודעת הרבה ראשונים ואחרונים דל''ח יחוד אא''כ הדלת נעולה (רבינו יונה בספר היראה, וז''ל שו''ת הרשב''א סימן אלף רנ''א והגפת דלתות שאמרת אי''ז יחוד עד שיהא בית נעול עכ''ל, ומבי''ט ח''א סימן רפ''ז ורדב''ז ח''א סימן קכ''א ובנין ציון הנ''ל וז''ל דכל כה''ג שמתייראים המתייחדים שיבא אדם לשם בלא נטילת רשות לא נקרא יחוד עכ''ל).
ונראה לדיעה זו דאף כשיש דלת נעולה אבל יש מפתחות לבני הבית כדי ליכנס מתי שרוצים דינו כדלת סגורה ואינה נעולה שתלוי במחלוקת הנ''ל, ולמקילים אין בזה יחוד. ועיין לקמן ציון 32 שסמכתי על סברא זו להתיר נד''ד. (אולם צריך ליזהר שלא להכניס המפתח מבפנים ולסובבו בענין שאף מי שיש לו מפתח אחר אינו יכול לפתוח הדלת מבחוץ).
ונראה דיש לסמוך לדינא על המקילים דכן הוא להדיא בדברי הראשונים וכן הוא הכרעת הפוסקים האחרונים החכמ''א (בינת אדם סימן כ''ח), חזו''א (במכתב עיין לקמן ציון 32 שהעתקתיו), ואג''מ (א''ה ח''ד סימן ס''ה אות ד').
ונראה דאף דלמקילים כל שהדלת סגורה ואינה נעולה חשיב כפתח פתוח ושרי דטבע האדם להיות עליו אימת רבים עליו אף באופן זה כמש''כ החזו''א, מ''מ במקום פרוץ שאין שם אנשים כלל כמו ביער או שדה רחוק מהישוב שאין עוברים שם בנ''א הוי יחוד מה''ת, דאם ירצה לבעול לא יראה אותם אדם ולכן נחשב כמקום סתר אף שאין שם חדר כלל. ולא נחלקו אלא במקום יישוב, האם אמרינן דאדם בטוח שאחרים לא יראו אותו בועל בחדר סגור או בעינן דוקא חדר נעול.
גדר פתח פתוח
ואם מבחוץ אפשר לראות מה שקורה בפנים, לכו''ע לא הוי מקום סתר, והוא מבואר מתוך דברי המחבר א''ה סימן כ''ב ס''ט וז''ל בית שפתחו פתוח לרה''ר אין חשש להתייחד שם עם ערוה עכ''ל. (לדעת רע''א ודעימיה דין זה גופא בא להורות דבמקום שרואים מה שקורה בפנים אי''ז מקום סתר, ולחזו''א ודעימיה דין זה מתיר אף דלת סגורה שאיננה נעולה כיון שאפשר ליכנס לשם, מ''מ ודאי מודו דאף אם א''א ליכנס ואפשר לראות בפנים לא חשיב מקום סתר).
ובשו''ת נו''ב מהדו''ק א''ה סימן ע''א כתב דל''ד דלת פתוחה אלא ה''ה חלון הפתוח לרה''ר באופן שהעוברים ושבים יכולים לראות בפנים. אמנם היינו כשהחלון אינו גבוה מעיני העוברים, ואין וילון הסותר ראייה מבחוץ. ואע''פ דאסור להסתכל בבית חבירו, כמבואר ברמ''א בהלכות נזקי שכנים (סימן קנ''ד ס''ג וס''ז וע''ש בסמ''ע ס''ק י''ד), מ''מ בני רה''ר הרואים ראייה קלה דרך הילוכם אינם צריכים לחוש שהרי מזה אינם יכולים ליזהר (שו''ע הרב הלכות נזקי ממון סי''ג), ועוד י''ל דאף שאסור מ''מ לא יעשו האנשים בפנים עניני תשמיש שיחששו שבני רה''ר יסתכלו עליהם באיסור.
[ערמ''א חו''מ סימן קנ''ד ס''ז וז''ל אסור לעמוד בחלון ולראות בחצר חבירו כדי שלא יזיקנו בראייתו ובזה איסורא קא עביד עכ''ל. ובשו''ע הרב הל' נזקי ממון הי''א פירש שאסור להסתכל בחבירו בענין שיש לחוש שיזיקנו בעין רעה ופירש מש''כ הרמ''א שם בס''ג וז''ל י''א שצריך ליזהר אדם מלהסתכל בבית חבירו עד שהוא נתפס כגנב בראייה ההיא עכ''ל דמיירי באופן שאין צריך לחוש להיזק עין רעה ומ''מ צריך ליזהר להסתכל לראות מה שחבירו עושה בביתו שלא מדעתו כי שמא אינו חפץ שידעו ממעשיו ומעסקיו. ובסמ''ע קנ''ד ס''ק י''ד פירש ב' דברי הרמ''א בהסתכלות בעניני חבירו אף שאין שייך עין הרע ובס''ז כתב האיסור ובס''ג כתב שאף לא יראה כעומד להסתכל אף אם אינו מסתכל כדי שלא יהא נחשד בעיני הבריות. וע''ז הוא דמוסיף בשו''ע הרב משכ''ל דאי''ז אלא בשכן אבל בני רה''ר שרואים ראייה קלה דרך הילוכם שרי.]
למשל, אם חלון פתוחה לרה''ר באופן שרואים מבחוץ לקומה ראשונה אין חשש להתייחד שם אבל אם האיש והאשה נמצאים בקומה שנייה וא''א לראותם מרה''ר, אסור (עכנה''ג הגהות הטור ס''ק י''א). ואף כשהם בקומה ראשונה אלא שהם בחדר פנימי שאין העוברים ושבים בחוץ יכולים לראות שם, הוי יחוד ואסור. וה''ה כשאפשר לראות מרה''ר לאמצע החדר ולא בפנותיה, אמצע החדר לא הוי מקום סתר אבל אסורים להתייחד בפנותיה, (כך מתבאר מתוך דברי רע''א והב''מ וע''ע בדבר הלכה סימן ס''ט).
ונראה דה''ה אם אפשר לראות תוך החדר מחלון או מרפסת שבדירה אחרת, כגון שיש בנין אחר מעבר לכביש מול החלון של הראשון, דאי''ז נחשב מקום סתר. וה''ה בדירה אחת ובין חדר לחדר יש חלון שאפשר לראות דרכו אי''ז מקום סתר. (ואפשר דאף אם החלון בין שני החדרים באותו דירה גבוה מעל עיני בנ''א העומדים על הרצפה ג''כ שרי להתייחד שם דעדיין אי''ז מקום סתר, דבשו''ת מהרש''ם ח''ב במפתחות א''ה לסימן ע''ו כתב דבחלון הפתוח לרה''ר הגבוה מעיני בנ''א לא מהני דלא שכיחי כסאות ברה''ר. ומשמע דבמקום דשכיחי כסאות שאפשר לעלות עליהם מבטלו מלהיות מקום סתר, וצ''ע)
עוד נראה דאם יש webcam או closed circuit camera באופן שיתכן שאחרים מסתכלים עליו, כל אותו שטח שבכלל הבטת המצלמה דינו כמו חלון שהתיר הנו''ב.
ובאוצר הפוסקים סימן כ''ב ס''ט אות ח' התירו כמה רבנים נסיעה במכונית ביחידות דאפשר לראות דרך החלונות ודינו כפתח פתוח לרה''ר. וה''ה נסיעה בלילה ובכביש בין עירוני אף אם אין כ''כ הרבה מכוניות בכביש ואף אם התאורה בכבישים לקויה, מ''מ חוששים שיבואו שאר מכוניות עם אורות דלוקים ויוכל לראות מה שמתרחש דרך החלונות. וכן התיר לדינא באג''מ (א''ה ח''ד סה.ג).
אמנם החמיר שם לכתחילה לחשוש שאולי יסב מן הדרך להיות במקום סתר ולבועלה שם, והביא דהמהרש''ל חושש לזה (עב''ש סכ''ב סק''ט). אולם בשעת הדחק כגון ששכינה צריכה ליסוע בכיוון שהוא נוסע או שיש טרמפיידה שעולות שם כל מי שצריך הסעה, ואם יחמיר מטעם יחוד ולא יעצור בעדן תאמרנה שהוא צר עין ובנכריות יש בזה משום איבה (ונראה לענ''ד דה''ה בחילוניות), יש להקל.
סיכום
נמצא דבחדר נעול שא''א לאחרים ליכנס או בשדה שאין שם אחרים כלל לכו''ע הוי מקום סתר, ובדלת פתוחה שבני רה''ר יכולים לראות פנימה, וכן בכל מקום שהעין רואה, אותו שטח לא הוי מקום סתר לכו''ע, לא נחלקו אלא במקום שאין העין רואה ואין דרך האנשים ליכנס אף שהדבר אפשרי שיכנסו.
אג''מ מיקל אף בדלת נעולה במקום ובזמן שסתם אנשים יכולים לדפוק על הדלת
וכבר כתבתי דבאג''מ מיקל דל''ח מקום סתר אא''כ המקום נעול. ושם (א''ה ח''ד סימן ס''ה.ד) מיקל עוד יותר דאפילו מקום נעול דאסור, אי''ז אלא בזמן שאין דרך אינשי לבא או במקום שלא שכיחי אינשי לבא אבל בזמן ביום ששייך שיבואו סתם אינשי לבית אף כשלא הודיעו קודם ליכא איסור יחוד, דמרתתי שמא ידפוק מישהו בדלת ויהיה מוכרח לפתוח תיכף. שהרי דרך העולם דכששומעין מי שדופק בדלת או שמצלצל בפעמון בא מי שבפנים ושואל מי זה, וכששומע שהוא ממכירים ואפילו אינו מכירו ממש פותח כשמבין שהוא סתם איש מרובא דרובא דאינשי. נמצא בזמנים אלו אף דלת נעולה דינו כאינה נעולה, דבקל אפשר להכריח מי שבפנים לפותחה תיכף, ודבריו כעין מש''כ אצל מספר 2 בציון זה דאם יש לאחרים המפתח אי''ז כנעול, אלא דר' משה הוסיף ע''ז דאפילו אין לאחר מפתח, מ''מ חשיב כאילו יש מפתח ביד כ''א ואחד מאחר שיכול לדפוק על הדלת ומיד ירגיש מי שבבית הכרח לענות לו ולפתוח. ויש להעיר על דברי האג''מ דאולי תתפתה האשה ולא יענו על הדפיקות והנואפים יחשבנו שהדופק יחשוב שאין אף אחד בבית וילך לו, וכנראה ס''ל לר' משה כעין מש''כ החזו''א דטבע האדם לא להיות רגוע לבעול דאולי יבא מישהו לדפוק על הדלת, ואף שודאי יש לו עצה שלא לענות הדלת, אבל טבעו של אדם לא מניחו לפתות ולהתפתות כ''ז שיש אימה מהציבור מרחפת באיזה פינה. אבל סתימת כל הפוסקים שאסרו בפתח נעול לא משמע הכי.
יחוד איסור עצמיי או גדר וסייג
הנה לשון המחבר בא''ה סכ''ב ס''א אסור להתייחד עם ערוה מן העריות וכו' שדבר זה גורם לגלות ערוה עכ''ל. והחזו''א בהערותיו על ספר אבי עזרי פכ''ב דקדק מזה דאיסור יחוד מה''ת אינו איסור עצמיי אלא גדר וסייג כדי שלא יבא עליה. ובחזו''א א''ה סימן ל''ה סק''ג כתב דלא נחשדו ישראל על האונס. אלא צ''ל דחשש יחוד הוא חשש שיפתה אותה כמש''כ בבינת אדם ס''ק כ''ו. ובאבי עזרי שם כתב להוכיח מכמה ראשונים דיחוד איסור עצמיי מחמת הקירבה שנוצרה ע''י היחוד.
ובאג''מ (א''ה ח''ד סה.י) דן בזה ומציג השאלה בלשון אחר. האם שייך איסור יחוד רק כשיש חשש זנות באמת או דילמא שייך איסור יחוד מדאורייתא אף כשליכא חשש זנות, רק דחשש זנות הוא טעם מדוע נאסר ענין היחוד, אבל לאחר שנאסר קיים האיסור אף כשליכא הטעם. ונפק''מ לדינא איכא בזקן וחלש שהוא חולה ושוכב במטה וידוע שלא יכול להתקשות ולבעול ע''פ רופאים מצד מחלתו דאת''ל דיחוד רק גדר וסייג ולא איסור עצמיי בכה''ג ליכא איסור יחוד. ור' משה מתיר בכה''ג דס''ל כחזו''א הנ''ל. וסומך דבריו ע''ז שמצינו חילוק מדאורייתא בין עם אמו ובתו דמותר ושאר עריות דאסור. וכן באחותו יש חילוק בין בקביעות בין לפרקים (ובפשטות היינו חילוק מה''ת ולא מדרבנן), וכן היתר דבעלה בעיר אין יחוד לסתם אינשי ולאלו דגייסי בה איכא איסור יחוד, ואת''ל דהוא איסור עצמיי אף בליכא הטעם דחשש ביאה איך שייך לחלק בהכי מה''ת והיה צריך להיות אסור לכל אינשי. ולכן מסיק דמסתבר דאיסור יחוד שייך רק כשיש חשש שיעברו על איסור ביאה. ומ''מ אינו מתיר בסתם זקן חלש דא''א לידע אם התעוררות גדולה יכול להביאם לידי קישוי שיוכלו לבעול, ואם יש להסתפק אם שייך המציאות יש לאסור מספק מלבד בפנויה טהורה שמותרת להתייחד עם כל זקן חלש שאינו יכול להתקשות לפי הרגשתו בעצמו.
יהרג ואל יעבור באיסור יחוד
והנה כתבו כמה אחרונים דאיסור יחוד בכלל אביזרייהו דג''ע ובכלל יהרג ואל יעבור (עיין דבר הלכה שהביא בסימן ט''ו ס''ג משם אריה א''ה סל''ג ובשו''ת טוטו''ד מהדו''ק סימן קצ''ב ובשו''ת צור יעקב סימן ט''ז). ולכאורה את''ל דהוי איסור בעצם מסתמא הוי בכלל עריות ובכלל יהרג ואל יעבור אבל לחזו''א דהוי גדר וסייג מנ''ל דהוי בכלל ג''ע. ולאו דלא תקרבו דהוי בכלל ג''ע נעשה כאיסור עצמיי ע''י התורה, דעצם הקירוב דינו כזנות משא''כ ביחוד לחזו''א.
ונראה פשוט דל''ש למימר יהרג וא''י אלא ביחוד דאורייתא אבל יחוד מדרבנן לא גרע מאיסור עריות מדרבנן דליכא יהרג וא''י כמבואר בש''ך יו''ד קנ''ז סק''י.
ועוד נראה דאף ביחוד שאסור מה''ת ל''ש עליו יהרג ואל יעבור דהרי ליכא לאו, וביו''ד קנ''ז ס''א נראה דבעינן לאו ממש, ואף בעשה ליכא יהרג וא''י. ולענין יחוד כתב המחבר ס''ב והרמב''ם דאם מתייחדים מכין אותם מכת מרדות ולא מלקות מה''ת, וביאר הגר''א שם סק''ד דאסור מפי קבלה ולא מה''ת, דלרמב''ם הוי אסמכתא, ואף להסוברים דמה''ת הוא מ''מ אינו אלא עשה עכ''ד. ואם לא הוי יותר מֵעַשֵה נראה דלכו''ע ל''ש בזה יהרג ואל יעבור. ולפ''ז יש מקום להתיר ליולדת ליסוע לבית החולים אף היכא דתעבור על יחוד מה''ת, דפיקו''נ דוחה כה''ת.