בענין תפלת הדרך
Question:
אשה הנוסעת מרמת בית שמש דרך שער הגיא לירושלים, האם היא חייבת להתפלל תפלת הדרך, וא''כ, איפה מומלץ לברכו, ומה הדין מירושלים לרמת בית שמש?
Answer:
מרחק המחייב תפלת הדרך
חז''ל תקנו לנוסע מחוץ לעירו לומר תפלת הדרך מפני הסכנה שיש בדרך. וברא''ש פ''ד מברכות סי''ח כתב דעד פרסה[1] מבית האחרון בעיר אין בו סכנה ולכן איתא בברכות ל. וטוש''ע או''ח סק''י ס''ז דרק מי שנוסע יותר מפרסה מברך תה''ד וחותם בשם.
ומסתברא דמודדים מרחק בפועל ולא בקו אוירי שהרי חוששין לסכנה בכל קטע שהולך ומתרחק מהעיר, וד''ז תלוי בסיבובי הכביש. שו''ר בא''א מבוטשאטש סימן ק''י ס''ז דסובר כן, דפסק שם לענין הנוסע יותר מפרסה בסיבובים, אך כל הסיבובים בתוך פרסה של העיר דמ''מ מברך תפלת הדרך.
והנה כמו שתוך פרסה מעיר שיוצא ממנו ליכא סכנה, ה''ה במרחק פרסה סביבות כל העיירות שבדרך, ליכא סכנה.[2] ולכן למעשה הנוסע מעיר לעיר אינו מברך תה''ד אא''כ יש ביניהם לפחות ב' פרסאות, דהרי בפרסה הראשונה אין חשש לסטים מחמת העיר שיצא משם, ובפרסה השניה ליכא חשש ליסטים מפני העיר השניה שנכנס לשם.[3] וכ''כ בתהלה לדוד סימן ק''י סק''ד.
נמצא דליכא חיוב תה''ד בנסיעה מרמת בית שמש לירושלים או להיפך, אא'כ איכא בין העיירות 9.216 ק''מ, ובפחות מזה אין כאן מקום סכנה מצד המרחק המחייב אמירת תפילת הדרך.
וכתב המ''ב סק''י סק''ל דמודדים המרחק בפועל ואין הדין תלוי בזמן הליכת פרסה, ונראה דסברתו, דעל כל קטע ישנו חשש לסכנה, והסכנה מתייחס למקום ולא לזמן. (וע''ע יבי''א ח''א סי''ג).
מדידת הדרך מרב''ש לירושלים
והנה מדדתי הכבישים שבין רב''ש לירושלים. ומרב''ש עד הישוב מסילת ציון ישנה הרבה מקומות ישוב קרובים זל''ז[4] ואין סכנה מצד המרחק.
ממסילת ציון עד שרש הוא 7.8 ק''מ וכן משרש עד מבשרת ציון המרחק ג''כ 7.8, [5] וממבשרת עד ירושלים ליכא ב' פרסאות,[6] נמצא דמצד המרחק שביניהם אין חיוב לומר תה''ד, וממילא אסור לאומרה אא''כ איכא סכנה ממש.[7]
מדידת הדרך מירושלים לרב''ש
אולם מירושלים לרמת בית שמש אע''פ דעד שרש אין 9.216 ק''מ שטח פנוי מישובים,[8] מ''מ משרש עד ישוב מסילת ציון לפי אורך הדרך עם סיבוביה, ישנה 9.8 ק''מ עד הפניה ימינה לקראת ישוב מסילת ציון, נמצא דמירושלים עד רב''ש חייב לומר תה''ד.
לאומרו תוך פרסה ראשונה
ומבואר ברמ''א (ק''י ס''ז) דלכתחילה יאמר אותה בפרסה ראשונה.[9] ובתהלה לדוד סק''ג מוסיף דאף אם בפרסה ראשונה ליכא סכנה דעובר מקום מיושב, מ''מ שפיר מצי מברך על מה שאח''כ ילך במקום סכנה.[10]
ובסימן ק''י ס''ד ובמ''ב שם מבואר דכשנוסע במכונית נכון להעמיד המכונית כדי לברך בכוונה.[11]
לכן נ''ל דהמקום המומלץ למי שנוסע ברכב פרטי לעצור הוא ביציאה למוצא, ששם יכול להעמיד המכונית בלי סכנה ולברך,[12] ואח''כ יעשה פרסה כדי לחזור מיד לכביש הראשי. ומוצא הוא 3 ק''מ מבית האחרון בירושלים ותוך שיעור פרסה.
והנוסע בתחבורה ציבורית ואינו יכול לבקש מהנהג לעצור, ג''כ יתפלל תפלת הדרך שם, דאם יחכה עוד זמן יעבור שיעור פרסה.[13]
שלא לאומרה תוך פרסה אחרונה
והשוכח לאומרו תוך פרסה יכול לאומרו כל הדרך מלבד בפרסה אחרונה לפני רב''ש, כלומר דמשיגיע לפניה של מערב בית שמש ולא אמר תה''ד, שוב אינו יכול לאומרו.
מרב''ש לשדה התעופה
הנוסע מרמת בית שמש לשדה התעופה בדרכו לחו''ל, או לת''א והאזור, אף שעדיין לא מדדתי, נראה לפ''ר שמן שער הגיא לכיוון לטרון והלאה יש דרך בלי ישוב לאורך יותר מ9.216 ק''מ, ולכן חייב לומר תפלת הדרך תוך פרסה מרמת בית שמש. ויכול לעצור בסוף כביש הארוך בירידה מרמב''ש לקראת כביש 38. אם תשים לב, ישנה מקום מתאים מאד לזה בשולי הכביש לעצור לברכה באופן שלא יפריע לתנועה. מקומו 2.2 ק''מ מבנין האחרון ברמב''ש. כמו''כ יכול לעצור מיד כשפונה ימינה על כביש 38 והוא 2.9 ק''מ מהרמה, ג''כ תוך שיעור פרסה. הנוסע לחו''ל יכול לברך באותו מקום בכביש, וזה פוטרו גם על חיובו לטיסה עד שיגיע למקומו, ואפילו נמשך הנסיעה ליום המחרת, כל שלא ישן שינת קבע במלון וכדומה במקום ישוב, אינו חותם בברכה. ואם נח בלילה במקום ישוב למחרת כשממשיך בדרכו מברך וחותם שוב.[14] אבל נסע כמה פעמים ביום אחד, אינו מברך שנית באותו יום, ונראה דאפילו כשלא אמר ''ותחזירנו לביתנו לשלום'' בנסיעה ראשונה של היום.[15] ולענין זה הלילה נמשך אחר היום עד עה''ש.[16]
האם נתקנה תפלת הדרך על כל הסכנות
ואע''פ שהעליתי דמרב''ש לירושלים אין לברך, ומירושלים לרב''ש יש לברך, מ''מ יש לצדד לכאן ולכאן בשני הכיוונים.
דלכאורה יש לחקור ביסוד האי תקנתא דתפלת הדרך, האם נתקנה לסכנת לסטים וחיות רעות בלבד כדמשמע מנוסח התפלה, ולשאר מכשולים וסכנות לא נתקנה, א''ד נתקנה לכל סכנה שיהא ונקבע הנוסח כפי הסכנה הרגילה שהיה בימיהם, ושאר סכנות נכללים במה שאומרים ''וכל מיני פורעניות המתרגשות לבא לעולם''. וכן חקר בתהלה לדוד בהשמטותיו לסימן ק''י כשדן אם יש לברך תה''ד כשנוסע ברכבת דליכא חשש לסטים ואיכא סכנת מכשולים אחרים.[17]
ושמעתי ממו''ר הרב שלמה פישר ששמע שהחזו''א בירך תה''ד כשנסע מב''ב לפתח תקוה אע''פ שכולו היה מיושב אז, מפני שנסיעה במכונית איכא סכנת תאונת דרכים, ונראה דס''ל דנתקנה הברכה לכל סכנה בדרכים, ולפ''ז שפיר מצי מברך מרב''ש לירושלים.[18]
ומאידך, שמעתי דהגרש''ז אויערבאך זצ''ל כשנסע מירושלים לב''ב לא בירך תפילת הדרך ונתן טעם להנהגתו, דבכבישים היום ליכא חשש ליסטים וחיות רעות דאיכא כלי רכב של משטרה ואנשי בטחון ושאר כלי רכב, והכבישים מתוקנים ואין הנסיעה יוצא מגדר הרגיל. ולפי''ז אף מירושלים לרב''ש אין לברך. ואע''פ דלעולם היתה סכנת תאונת דרכים מ''מ נראה דס''ל דע''ז לא תקנו לברך. [19]
עצה לומר תפלת הדרך בשמ''ע
ולכן נראה דהעצה הטובה לאור הספיקות בזה היא לנהוג כגרי''ז כשנסע מירושלים לב''ב, שבתפילת שמו''ע בברכת שמע קולנו הוסיף תפילת הדרך ומסיים בברכת שומע תפלה שהיא גם חתימת תפילת הדרך. ושפיר מצי מיעבד הכי אף לכתחילה גם כשכוונתו ליסע במשך היום ולא מיד אחר התפלה. ויכול לעשות כן בב' הכיוונים לחוש לכל הדיעות.[20] ומו''ר הרב זלמן נחמיה גולדברג פעם הציע לי עצה זו, לאומרו בשמע קולנו, בכדי להסתלק מספק תה''ד.
וכשלא אמרו בשחרית או שנוסע לפני התפילה נראה דמירושלים לרב''ש יאמר התפלה בדרך כנ''ל, ונראה דאין למחות במי שאומרו מרב''ש לירושלים, שיתכן שהמעשה היה כמסופר, ואף שאין למידין מן המעשיות מ''מ נראה דבדבר זה דמסתבר טעמיה, אפשר לסמוך עליו בכדי להכריע ספק זו.
האם יוצאים ע''י שומע כעונה
ישנה עוד עצה כשנוסע עם אחר האומר תה''ד, דיכול לבקש ממנו כשמברך תה''ד לעצמו שיכוין להוציאו, ואע''פ שהיא תפלה ובקשת רחמים וסד''א דצריך להתפלל בעצמו, מ''מ נראה דשרי למיעבד הכי, דהרי נסתפק הגרש''ז אויערבאך זצ''ל,[21] באחד שכבר אמר תה''ד ויצא יד''ח אם יכול לברך שוב בכדי להוציא אחר כשאר ברכות א''ד הוי דומיא ללחם דאמרינן דלא יהנה ולא יברך ואינו מוציא אחר אא''כ נהנה השתא ואוכל בעצמו. עכ''פ מבואר מדבריו דס''ל דכשיוצא תה''ד לעצמו מוציא אחרים יד''ח בשמיעתן.
סיכום
מרב''ש לירושלים אין לברך תה''ד ומירושלים לרב''ש יש לברך, ומן הראוי לעצור המכונית תוך פרסה מהעיר, בפניה למוצא כדי לברך ואח''כ לחזור לכביש הראשי, וכשיכול יש לאומרה בברכת שמע קולנו כדי להסתלק מספק ברכה שאינה צריכה, ולכוין לנסיעה שיהא לו בהמשך היום. ואין לחלק בין איש לאשה בכ''ז.
English Summary
Tefillas Haderech should be said whenever one travels an uninterrupted distance of 9.216 kilometers between population centers. The distance should be measured along the path of the road, not as a straight line between the two points.
Therefore, Tefillas Haderech should be said when one travels from Yerushalayim to Ramat Beit Shemesh, due to the loop in the road from Highway 1 into Road 38, but it should not be said when one travels from Ramat Beit Shemesh to Yerushalayim, since Road 38 arches into Highway 1.When traveling from RBS to the airport or to Tel Aviv, one should say Tefillas Haderech.
Since our roads do not have the dangers that existed when the bracha was instituted (highway robbers and wild animals), Rav Auerbach zt’’l did not make a bracha on normal intercity travel. The Chazon Ish apparently maintains that the new dangers of modern travel (car accidents) make Tefillas Haderech mandatory even in intra-city driving; he made a bracha when going from Bnei Brak to Petach Tikva. (It is unlikely that there was 9.216 km of open space between those cities 60 years ago.)
Instead of making the beracha while traveling, one who knows while reciting Shemoneh Esrei that he will be traveling later that day can insert Tefillas Haderech into the bracha of Shema Koleinu. The berachos are identical at the end, and personal tefillos can be added to Shema Koleinu. If there is any doubt as to whether Tefillas Haderech is required, the best way of avoiding a berocho levatolo is to include it in Shema Koleinu.
One can be motzi another person in Tefillas Haderech if both are required to say it.
BookID: 1 Chapter: 110
[1] פרסה = 4.608 ק''מ לשיטת החזו''א. ובפחות משיעור זה אין לברך בשם כדי לחוש לשיטת החזו''א.
[2] פשוט, וכ''כ בביה''ל ס''ס ק''י דכך המציאות.
[3] ומש''כ בגמ' ושו''ע שיעור פרסה בלבד, היינו כשמקום לינתו אינו בעיר אחרת אלא בדרך.
[4] המרחק הגדול ביותר בין הישובים הוא בין רב''ש לבתים בכניסה הדרומית של בית שמש והוא קצת פחות מ8 ק''מ.
[5] ועוד, דקצת לפני מבשרת ישנם כמה שכונות יהודיות ע''י אבו גוש.
[6] 5.4 ק''מ.
[7] עמ''ב סק''ל דכשמוחזק לן באותו מקום שהוא מקום סכנה יש לברך בכל גווני.
[8] עד מבשרת 5.4 ק''מ ומשם עד הפניה לטלזסטון עוד 5.4 ק''מ ומשם עד שורש 2.6 ק''מ.
[9] ונראה מה''ט מן הראוי לברך תה''ד מיד בעליית מטוס לשמים, לפני שיסע 4.6 ק''מ.ואפשר דגם א''צ 70 אמה (עיין ציון 10) אלא כל שאילו היה נופל המטוס היתה סכנה, שפיר מצי מברך.
[10] ועמ''ב ק''י ס''ק כ''ט דלכתחילה לא יברך תה''ד תוך 70 אמות (40.32 מטר) מבית האחרון בעיר שיצא משם.
[11] אבל לא הטריחוהו לצאת מהמכונית כדי שיעמוד לברך, ע''ש במ''ב.
[12] או יכול לעצור ע''י ביהכ''נ הישן של מוצא שיש שם מעיין שמשתמשים בו למקוה, אלא דמשם ק''ק לחזור לכביש הראשי.
[13] מבשרת ציון נמצא קצת אחרי זה במרחק 5.4 ק''מ מירושלים ואין ראוי לאומרו שם כמשכ''ל בשם הרמ''א. ועוד, דעת רש''י,רשב''א,מאירי, רא''ה ועו''ר דס''ל דלאחר פרסה אין מברכים כלל, ואף דלא קי''ל כוותייהו (ע' ק''י ס''ז) מ''מ אפשר דראוי לחוש לדבריהם.
[14] עיין סימן ק''י ס''ד ובמ''ב שם.
[15] נראה דנחלקו הפוסקים אם בכלל יש לומר ותחזירנו לביתנו לשלום. הרא''ש הזכירו אבל בטוש''ע לא הזכירו. וע''ע בכה''ח סק''י סקי''ג שעמד ע''ז וכתב דנכלל במ''ש ותביאנו למחוז חפצנו לחיים ולשמחה ולשלום.
[16] שעה''צ סק''י ס''ק כ''ו. וע''ע קש''ע סח.ה
[17] ובמ''ב סק''ל מבואר דמברכין על נסיעה ברכבת. ומ''מ אין לה''ר מדבריו לספק זו דיש לדחות דס''ל דאיכא חשש לסטים ברכבת.
[18] אבל לא ראינו העולם נוהגים לברך תה''ד באמצע העיר, וא''כ לא נראה שנהגו כחזו''א בזה.
[19] ואע''פ שהגרש''ז הורה דכל אחד יכול להוסיף בנוסח הברכה לפי ענינו, כגון ותצילנו ממחבלים ותאונות דרכים, לק''מ, די''ל דס''ל דעיקרו נתקן משום לסטים וחיות רעות, ולאחר שמחוייב לברך מותר להוסיף שאר ענינים בנוסח התפלה אע''פ דמעיקרא לא היה נתקן הברכה עבורו, ופשוט. ואגב, ראוי לציין, דהגר''ח קנייבסקי כתב במכתב דהכל כלול במ''ש וכל מיני פורעניות ואין להוסיף על נוסח חז''ל עכ''ל.
[20] מרב''ש לירושלים, לחזו''א צריך לברך, אולם לחזו''א יש לברך גם בעיר ואין נוהגין כן, אולם יעויין בביה''ל ס''ס ק''י דמסתפק אולי משערין פרסה ממקום יציאתו עד מקום יעדו אע''פ שעובר מקום ישוב באמצע, ולצאת מידי ספק זו יכול לאומרו בשומע תפלה. ועיין בתהלה לדוד סק''ג שהכריע ספיקו של הביה''ל ודקדק מלשון השו''ע דבכה''ג פטור.
[21] בכת''י חידושים על המסכתות.