בענין פדיון הבן בלילה
Question:
נולד בכורנו קצת לפני שעלינו לארצנו הקדושה ואין אני מכיר הרבה אנשים שיבאו למצות וסעודת פדיון הבן שנערוך בכשבוע. אשתי לומדת רפואה ומכירה תלמידי רפואה שלמדו איתה מלפני שנתיים. הם לחוצים בזמן בשעות היום ואינם פנויים להגיע לפדיון הבן אלא בשעות הערב.
אנו יכולים לארגן פדיון הבן לאמצע היום אבל לא יהיה מנין של עשרה אנשים. ואם נקבע פדה''ב לליל ל''א יהיה מנין למצוה ולסעודה.
האם צריך מנין של עשרה אנשים לפדיון הבן? האם אפשר לתכנן מצות פדיון הבן לליל ל''א לחיי בננו? ואם יש אפשרות של מנין בלילה או בלי מנין ביום איזה עדיף?
Answer:
פדיון הבן בעשרה
במאירי פסחים (קכא:) כתב דאין סדר פדיון הבן צריך עשרה אלא שלהדור מצוה נהגו בה עשרה. וכן ראיתי בספר האשכול,[1] דמדינא א''צ אלא הכהן אבל יכול לאסוף עשרה לכבוד או לפרסם המצוה או כבוד הבריות, ומשמע דיש מעלה בכך.
וכמו''כ הסעודה שהיא לפרסומי מצוה[2] כתב המהרי''ל בסדר פדה''ב דג''כ נכון שיהא בעשרה דבהכי הוי פרסום.[3]
נמצא דאע''פ דעדיף שיהא מנין לפדה''ב, מ''מ אי''ז מעכב, ובסדר פדה''ב למהרי''ל הוסיף דאין לאחר פדה''ב להשגת מנין של עשרה אנשים.
פדיון בלילה
עיין ש''ך יו''ד סימן ש''ה ס''ק י''ב דמדינא פודין בלילה[4] מיהו נוהגין לפדות ביום עכ''ד. ועיין נו''ב[5] ובדגו''מ[6] מש''כ לבאר טעם המנהג רק לפדות ביום כדי שימלאו לבכור כ''ט ימים י''ב שעות ותשצ''ג חלקים. וקשה על טעם זה דהא פעמים שגם בבקר לא נתמלא שיעור זה, ועוד דלפ''ז הא צריך מדינא לחכות ואי''ז מנהג. ובשערי תשובה תקס''ח סק''ח דחה טעם הדגו''מ וביאר הטעם משום פרסומי מלתא, ויש יותר פרסום כשעושין ביום, ולכן נוהגים לעשות הפדיון ביום.
ולפ''ז נראה דאם נשתנה הדבר, דיהיה יותר פרסום בלילה מביום, עדיף לעשות פדה''ב בלילה. ובנד''ד, מאחר דיהיה מנין בלילה דוקא ולא ביום, יש ליזל בתר הפרסום, וא''צ לחשוש למנהג שהזכיר הש''ך, דכל טעמא דהמנהג הוא כדי לפרסם יותר, והיכא דנתהפך הדבר לא נהגו כן.
ועיין ברכ''י[7] שהביא מש''כ בשו''ת גינת ורדים[8] דמנהג קהלת מצרים לעשות פדה''ב בלילה. וא''ת הרי עיקר פרסום ביום, והשיב בעל גינת ורדים דפה במצרים עיקר סעודות גדולות הן בלילה, לפי שבלילה הן פנויים בלי טרדה, ואדרבה, העושה סעודה ביום, אין הנאה באותה סעודה שכל אחד מצטער ומבקש לעמוד משם במהרה, וא''כ מוטב לעשות הפדיון והסעודה בלילה עכת''ד. הרי דאזלינן בתר טעם המנהג ולא בתר הנהגת המנהג כשהוא סותר כל יסוד המנהג.
וכן מצאנו סברא זו אצל פוסק אשכנזי קדמון בשו''ת מהר''ם בריסק[9] דהעלה דלעולם יש לפדות בליל ל''א ובפרט בזמנינו שטרודים מאד לבקש מחייתם וקובעים כל הסעודות בלילה עכת''ד.
ולכן, לפי מה שתיארת שרק סטודנטים לרפואה יגיעו למצוה ולסעודה, ואתה מכיר שלא יגיעו באמצע היום עקב טרדתם להתמחות ברפואה, ורק בלילה יגיעו לפדיון ולסעודה, ויהיה עשרה גברי אם תתכנן הפדיון לליל ל''א, רשאי אתה לקובעו בלילה, דיש לסמוך על ביאור השע''ת במנהג הש''ך והמ''א.
ועוד, לפי מה שאשתך ספרה ששעת הלידה היתה באמצע הלילה, הרי גם נתמלא השיעור של כ''ט יום, י''ב ותשצ''ג, ולאלו פוסקים שמקפידים ע''ז יצא יד''ח.[10]
BookID: 2 Chapter: 305
[1]הלכות פדיון הבן עמוד 241.
[2]כמבואר בתה''ד (סימן רס''ט) והגהות מרדכי (יבמות סימן קכ''ז).
[3]וע''ע תקנ''א ס''י דבסעודת מצוה כגון פדה''ב בשבוע שחל בו ת''ב אין להתיר אכילת בשר ויין ליותר מעשרה קרואים, ומשמע דלגדר סעודת מצוה בעינן עשרה.
[4]כן משמע מקידושין כט. דשקו''ט מנ''ל דאשה פטורה מפדה''ב ולא קאמר דהוי מ''ע שהז''ג. ואילו לא מהני פדיון בלילה היתה מ''ע שהז''ג כמו תפילין דפטור בלילה. (וע''ע שם ברש''י ד''ה ואיהי מנלן).
[5]תנינא יו''ד סימן קפ''ז.
[6]על מג''א תקס''ח סק''י. וע''ע שו''ת רע''א תנינא ס''ס כ''ב.
[7]יו''ד סימן ש''ה אות י''ד.
[8]יו''ד כלל ו' אות י'.
[9]ח''א סימן ס''א.
[10]עיין פמ''ג בתבת גמא פרשת ראה, ובשו''ת רע''א (תנינא סימן כ''ב) נראה דחושש לזה, ונסתפק הח''ס בזה בחידושיו לשבת (קלו.), אלא שכתב דאין העולם משגיחין בזה. וע''ע שו''ת כתב סופר (יו''ד סימן קנ''א). ולכן נראה דלכתחילה יש לחוש לזה, ובנד''ד עבר השיעור ויש יותר פרסום בלילה, ולכן יש להתיר הפדיון והסעודה בליל ל''א, ואפשר דאף עדיף לעשותו בלילה.