A Purim in Two Cities


The 14th of Adar is a Friday and we plan to keep all the mitzvos of the day in RBS on Friday. We also would like to travel to Yerusholayim for Shabbos. Since it will be Purim on Shabbos in Yerusholayim, do we have to keep Purim twice? Does it make a difference if we plan to return to RBS on Motza'ei Shabbos or on Sunday?

If we were to stay in RBS on Friday and Shabbos and go to Yerusholayim on Motza'ei Shabbos or Sunday would we be obligated in any of the mitzvos on Sunday while spending the day with residents of Yerusholayim?


If you fulfill the mitzvos of Purim on Friday in RBS (Megilla, matanos la'evyonim, mishloach manos and the seuda) and go to Yerusholayim for Shabbos, you may or may not be responsible for the mitzvos again. Therefore, you should do the following:

  1. Say al hanisim in elohai netzor in all Shabbos tefillos.
  2. Say al hanisim in horachamon during birkas hamazon.
  3. Try to avoid receiving maftir on Shabbos (but if you are called up, you must go).
  4. Lechatchila try to give mishloach manos on Shabbos (just like any other Yerushalmi).[1]
  5. Add some delicacy for Purim during the Shabbos day seuda.
  6. Discuss some aspect of Purim during Shabbos.[2]
  7. Try to have a seuda on Sunday and deliver mishloach manos on Sunday.

If you have difficulty doing any of the above, you do not have to do it. Since there are multiple doubts about all of these responsibilities, if you do not want to keep them you do not have to.

The multiple doubts include the following:

  1. Although the Talmud Yerushalmi seems to require a person to keep two days of Purim if he leaves RBS on the fourteenth and arrives in Yerusholayim before the fifteenth, the Talmud Bavli makes no mention of this responsibility and likely disagrees.[3] Apparently, according to the Bavli, once a person has kept one day of Purim he does not have to keep a second Purim that same year.[4] The Chazon Ish (O.C. 152:2) points out that the Rambam seems to agree with the Bavli.[5] (The Rambam, Rif, Rosh, Tur and Shulchan Aruch make no mention of a situation whereby one has to keep two days of Purim.)[6]
  2. The wording of the Talmud Yerushalmi is ambiguous. It can be understood as a definitive requirement to have two days of Purim if one travels to Yerusholayim for the 15th or it may just be raising the possibility and never resolving the question.[7]
  3. According to the Chazon Ish, the Yerushalmi may only be referring to a situation in which one is actually moving to Yerusholayim. Someone who only plans to spend a day or two there might not be required to keep two days of Purim even according to the Yerushalmi.[8] On the other hand, it is possible that the Yerushalmi requires any person who is a resident of Yerusholayim for just the 15th of Adar to keep Purim in Yerusholayim regardless of whether he kept Purim on the 14th and plans to go back home right after the 15th. Therefore, although you should act as if a temporary resident of Yerusholayim (i.e., someone staying in Yerusholayim only on the 15th of Adar and leaving right afterwards) is also required to keep two days of Purim, it is only a safek.[9] Whether you stay in Yerusholayim till Sunday or leave right after Shabbos will not make a difference. Both options will classify you as a temporary resident. According to the Yerushalmi, your status as a resident of Yerusholayim may have been established when you arrived before Shabbos and planned to stay throughout Shabbos.[10] Leaving right after Shabbos does not revoke your status as a resident of Yerusholayim any more than if you were to stay until Sunday. If you go back to RBS on Motza'ei Shabbos, you should have another seudas Purim on Sunday in RBS.
  4. The Yerushalmi was discussing the obligation to read the Megilla a second time after arriving in Yerusholayim. It is logical to assume that the same ruling would apply to the other mitzvos of the day: matanos la'evyonim, mishloach manos and seudas Purim. Most poskim do not draw any distinction between kerias megilla and the other mitzvos of Purim.[11] Some poskim, however, do distinguish between kerias megilla and the other mitzvos of the day in a situation when one is fulfilling his halachic obligations because of a halachic doubt.

    For example, in cities that might have had a wall surrounding them in the time of Yehoshua bin Nun the Maharlbach and Pri Chodosh require the Megilla to be read on both the 14th and the 15th of Adar, but they do not require the other mitzvos (mishloach manos, matanos la'evyonim and the seuda) to be done on the 15th.[12]

    According to these opinions, it would seem that in light of the existing doubts mentioned, since you are a questionable resident of Yerusholayim you will not need to perform the other mitzvos (mishloach manos, matanos la'evyonim and the seuda) even though a definite resident is required to perform them. Since everyone reads the megilla on Friday this year, the question of whether to consider you a resident of Yerusholayim or not is only relevant to the other mitzvos and we can include the opinions of the Maharlbach and Pri Chodosh in the list of doubts exempting you from conducting yourself as a resident of Yerusholayim.[13] This is yet another reason to exempt you from keeping two days of Purim.[14].

  5. Such a person may be exempt from mishloach manos on Shabbos and Sunday because the halocho may be in accordance with those opinions that require the mishloach manos to be delivered on Friday when the 15th is on Shabbos.[15]
  6. He may be exempt from a seuda on Shabbos because the majority opinion is that the seuda should be on Sunday.[16] However, when Sunday arrives there is some doubt as to whether he is required to have the seuda then, since some opinions require the seuda to have taken place on the 15th, which was Shabbos.[17]

    If you spend the 14th and the 15th of Adar (Shabbos) in RBS and arrive in Yerusholayim after Shabbos, you are exempt from the mitzvos of seudas Purim and mishloach manos on Sunday.[18]

BookID: 1 Chapter: 688

Although the Shulchan Aruch (688:6) clearly
rules that the seuda (and therefore mishloach manos as well)
should be on Sunday, the Mishna Berura (688:18) quotes some opinions that
require the seuda to be on Shabbos. The Mishna Berura seems to reject
those minority opinions when he quotes the Radvaz, Mogen Avrohom and Korban
Nesanel, all of which rule in favor of the Shulchan Aruch. In the Sha'ar
Hatziyun (688:30), however, he mentions that the Pri Chodosh advised people
to give mishloach manos and have a seudas Purim on both days
to satisfy all opinions. See the last note below.

ואע''פ דהפר''ח
בסימן תרצ''ה סק''ד כתב דעיר שהוא ספק מוקף חומה קורין בי''ד ובט''ו אבל לענין
סעודה ס''ל דסגי בי''ד לחוד (עיין לקמן הערה 12), מ''מ נראה דלענין פורים משולש
החמיר לקיים הסעודה בט''ו ובט''ז, כלומר בשבת וביום ראשון, כיון דמשמע דש''ס
דילן והרשב''א אינם חוששים להא דמערבין שמחה בשמחה בסעודת שבת ופורים ומשמע
דסעודת פורים בשבת לכן יש להחמיר בזה,

וסיים בתרפ''ח ססק''ו דכן אנו נוהגין.


במגילה ד. אריב''ל פורים שחל להיות בשבת שואלין ודורשין
בענינו של יום. וכ''פ הרמב''ם פ''א ה''ג וטור תרפ''ח, מג''א סק''ט וביאור הגר''א
שם ס''ו ובמ''ב ס''ק ט''ז שדורשין כדי לזכור ענין היום ובחול יוצאין ע''י המגילה.
ונראה דסגי בהלכות פורים או בספור עניני היום והנס, עיין מג''א רס''י תכ''ט
וביה''ל שם.

It has been suggested that the Bavli does
not disagree and the reason this halocho is omitted from the Bavli is because
the subject never came up in Bavel, whereas the Yerushalmi is dealing with
people who might actually visit Yerusholayim on Purim. The Bavli was edited
by Ravina and Rav Ashi and had a formal chasima (closure). (The Yerushalmi,
on the other hand, never had a chasima.) That means that the
editors made sure there was enough information available in Talmud Bavli
to figure out the halocho for any new situation. All of Torah shebe'al
is alluded to in some decipherable way in the Bavli. If there is
no indication in the Bavli that one should keep two days of Purim, this
means that the Bavli disagrees with the Yerushalmi.

This article is a synopsis of the practical halocho and
will not offer an analysis of the Bavli and Yerushalmi regarding this matter.


וכן מבואר מדברי המאירי (מגילה יט.) וז''ל ומ''מ בן
עיר שקרא בעירו ובא לו אחר כן לכרך אין בו שום חיוב לדברי הכל עכ''ל. אמנם
ראיתי בהערה שם מר' אברהם סופר דאין כוונת המאירי שבאמת נשאר בכרך עד שהאיר
המזרח אלא שמיירי שהגיע לכרך לליל ט''ו וחזר לעיר קודם שהאיר היום. ובזה מיישב
קושיא שהקשה הגאון רצפ''פ בקונטרס ימי הפורים בהר צבי. אולם בערך השלחן (הספרדי)
תרפ''ח אות ה' כתב להדיא דבן עיר שעקר דירתו בי''ד להיות בכרך לט''ו כיון שקרא
בעירו בי''ד אינו חוזר וקורא בט''ו, והובא הדברים בכה''ח תרפ''ח ס''ק כ''ט,
והוא הסברא שכתבתי למעלה.

וכ''פ הגאון הרב
צבי פסח פראנק בהר צבי סימן קכ''ח אות ט''ו וז''ל בן עיר אחרת שיוצא מעירו
ביום י''ד בבקר ובא לירושלים להתעכב שמה גם ביום ט''ו חייב במגילה ביום י''ד
וקורא בברכה אף בירושלים. אבל ביום ט''ו יש חילוק בדבר, אם הוא בן ירושלים
והיה אורח בעיר אחרת וחזר לירושלים ביום י''ד בבקר חייב בי''ד וחייב שנית גם
בט''ו כדין מוקף, אבל אם הוא בן עיר אחרת שבא לירושלים ביום י''ד להתעכב גם
בט''ו לא חל עליו דין מוקף ואינו חייב אלא ביום י''ד לבד עכ''ל. ומקור חילוק
הנ''ל בין אורֵחַ ליום בירושלים לבין בן ירושלים שהיה אורֵחַ בעיר אחרת לי''ד
נמצא במאירי בשם הרמב''ן (במלחמות מגילה יט.) בשם תלמוד המערב אלא שסיים המאירי
שאין הכרח לפרש הירושלמי כך. ואפשר דכוונתו כעין מה שהעלה החזו''א דיתכן דאין
הירושלמי מחליט הדבר אלא מסתפק, ובעי הוא לשון בעיא וספק ושואל מדוע לא נאמר
כן. ואפשר דנשאר בספק ואפשר דמודה דלדינא כיון שנתחייב בי''ד שוב אין מתחייב
בט''ו, וכן כתבו הרשב''א והריטב''א שם בשם התוס' שאין סברא שיחזור ויקרא פעם
שנית עם בני הכרך, שכבר נפטר. לכן כיון שהראשונים כתבו סברא זאת מעצמם, והמאירי
אף סובר דכן הוא שיטת הירושלמי, מאחר שהפוסקים משערין שהבבלי חולק על הירושלמי,
מסתבר שטעם הדבר הוא סברא זו, שכיון שכבר נתחייב ונפטר במצוה זו, שוב לא נתחייב
פעם שנית.


אלא בדינים העולים פסק החזו''א דבן עיר שקרא בי''ד
ונכנס לכרך לפני ט''ו ע''ד לישאר שם עד שיאיר היום של ט''ו יקרא בכרך בלא ברכה.
ומשמע דאם עקר דירתו לישאר בכרך קורא אף בברכה. הרי דהחזו''א גופיה חשש לדינא
לירושלמי וכשעקר אף מברך, אולם ס''ל דאין כן דעת הרמב''ם.


עיין פמ''ג תרפ''ח מש''ז סק''ו דהביא דעת הרא''ש שבן
עיר שוב אינו מתחייב כבן כרך דלא קי''ל כירושלמי.


ירושלמי מגילה פ''ב ה''ג ר' בון בר חייה
בן עיר שעקר דירתו ליל ט''ו נתחייב כאן וכאן ע''כ. והובא בביאור הגר''א ובביה''ל
או''ח סימן תרפ''ח. וספק אם לשון בעי הוא לשון בעיא אם אדם מתחייב פעמיים אם
לא (חזו''א או''ח קנב.ב). ועמשכ''ל בהערה 4 דהמאירי כתב שאין הכרח לפרש הירושלמי
לחייב החוזר לירושלים בקריאה פעמיים. ואפשר דכוונתו משום לשון בעי אם הוא לשון
אמירה, וממילא כוונת הירושלמי לפסוק דין ברור או לשון בעיא וספק, וכן העלה
המגיה במאירי הרב אברהם סופר לפרש המאירי כך.

הן אמת דהמ''ב בס''ס תרצ''ב מסתפק בקריאת מגילה דאפשר כיון
דהוא מדברי קבלה (ביום) לא אמרינן ספק דרבנן לקולא אלא הוא לחומרא. וע''ע תרפ''ז
סק''ה דאם יגמור הקריאה בביה''ש יקראנה בלא ברכה. (ונראה דע''כ איירי היכא
דהתחיל מבעו''י ואינו יכול לגמור לפני ביה''ש דאם יתחיל בביה''ש איך יגמרנה
לפני צאה''כ) הרי דלמעשה חשש בזה לחומרא, מ''מ הפמ''ג מסתפק בזה כמש''כ המ''ב
ויש שהכריעו דגם בדברי קבלה ספקו לקולה.


וכן מתבאר מתוך פירוש הפני משה ע''ש בד''ה בן עיר וד''ה
ר' בון. אבל אם עקר דירתו להיות בכרך לט''ו או שהיה בן כרך מעיקרא ויצא מהכרך
לפני י''ד והשתא חוזר לביתו נמי קורא בברכה בט''ו. וד''ז מצוי בבני ישיבה שהוריהם
גרים בירושלים והם לומדים בעיירות ויחזרו להוריהם לשבת. ונראה דאע''פ שרוב
ימות השנה הם מחוץ לכרך מ''מ עדיין נחשבים כבני כרך שיצאו לתקופה והשתא חוזרים

For example, the Chazon Ish (O.C. 152:2)
rules that a temporary resident of Yerusholayim for the day of the 15th
should read the Megilla for the second time (the first time was on the 14th
in his hometown), without a berocho. If he moved to Yerusholayim
and is not planning to go back shortly after the 15th, the Chazon
Ish implies that he should repeat the Megilla on the 15th with
a berocho. Rav Sternbuch in Moadim U'zemanim (vol. 2, 184:9, see
his footnote also) points out that there are enough doubts that can be raised
even if a person were to permanently move from RBS to Yerusholayim on the
14th of Adar after completing all the mitzvos of the day. Consequently,
a berocho should never be said when repeating the Megilla on the 15th.


עיין חזו''א או''ח קנ''ב סק''ו דבעינן שגופו יהיה בכרך
לפני כניסת היום ויהיה בדעתו להיות שם כשיאיר המזרח ודלא כמ''ב דסגי שנמצא
בכרך לפני שהאיר היום של ט''ו.


כיון דאנו פוסקים כאן כל ההלכות איך להתנהג בספק חיוב,
לכאורה יש לדמותו לדין ערי הספיקות שקורין בי''ד וט''ו וכ''כ בשה''ג בשם ריא''ז
דבערי בספיקות מקיימין גם בט''ו משלוח מנות ומתנות לאביונים והסעודה, וכ''כ
בכנה''ג בסימן תרפ''ח דכן הוא המנהג. וכ''פ במג''א תרפ''ח סק''ה ובמ''ב סק''י
לענין שמחה ומתל''א. ובכה''ח ס''ק כ''ג הביא דהאריז''ל נהג לקיים מ''מ ומתנל''א
מספק בט''ו בצפת. וכ''כ בתשובה מאהבה ח''א סימן ר''י דכן נהגו המדקדקים בפראג
לקרות גם בט''ו ומקיימים אז משל''מ ושאר המצוות מספק. עכ''פ נראה דרוב הפוסקים
ס''ל דאין לחלק בין קריאת המגילה לשאר מצוות היום.


המהרלב''ח סימן ל''ב משמע דבערי הספיקות אינם נוהגים
במצוות פורים בט''ו חוץ ממגילה וכן בפר''ח תרצ''ה כתב דלענין הסעודה הולכין
אחר רוב העולם וסגי לעשות בי''ד.

בהערה 1 שלא יסתרו דברי הפר''ח דמיקל לענין ערי הספיקות ומחמיר לענין סעודת
פורים שיסעוד אף בשבת דלא כשו''ע.

ועיין בביה''ל תרצ''ה
ד''ה או, שהעתיק דבריו לענין משלוח מנות והביא דהפמ''ג מפקפק בדבריו, עיין
מש''ז תרצ''ה סק''ה. וצ''ע איך מתיישב דבריו שם בביה''ל למש''כ במ''ב תרפ''ח
סק''י דלענין שמחה ומתל''א ינהג בשניהם מספק ולא הזכיר הפר''ח כלל, ולענין
מ''מ הביא הפר''ח.

Halocho recognizes differences of opinion
presented by qualified poskim as any other halachic doubt.

The reason mentioned above is relevant
to every Purim whether it is on Shabbos or during the week. As long as there
is some doubt as to the obligation of a person to keep the mitzvos of Purim
on the 15th of Adar, the discussion above is relevant.

There is yet another possible reason to exempt you from
the mitzvos of Purim incumbent on a resident of Yerusholayim which is specific
to this year, Purim Meshulash. When Purim in Yerusholayim falls on Shabbos
the Megilla is read on Friday. Therefore, since a person's arrival in Yerusholayim
does not change his status regarding the Megilla and he is not required
to read again, perhaps he is not viewed as a resident Yerushalmi regarding
the other mitzvos of the day either. In other words, a change in residential
status regarding the other mitzvos of the day might be linked to the requirement
to read the Megilla again. On the other hand, it is possible that each mitzva
has to be evaluated independently. In that case, a person going to Yerusholayim
for Shabbos would be viewed as a resident of the city. He would not be required
to read the Megilla again because no other resident does, but he may have
to fulfill all the other responsibilities just like any other resident of

ספק זו העלה הרב
גרוסברג בספר חמרא וחיי (ז:א), ואף שכשלעצמו לא היה נראה לבדות ספיקות בעלמא
בלי יסוד איתן, מ''מ בהצטרף שיטת המהרלב''ח סימן ל''ב והפר''ח תרצ''ה דלא מחמירין
בספק בשאר מצוות היום אף כשחל ט''ו בחול, הזכרתי ספק זה בהערה לצרפו יחד עם
שאר הספיקות שהבאתי למעלה.


כן הוא דעת הכנה''ג תרצ''ה דמקדימין משלוח מנות כמו
מגילה ומתנות לאביונים, וכ''ד החזו''א סימן קנ''ה. והנה המאירי (ה.) ס''ל דהסעודה
ג''כ בע''ש וא''כ כ''ש דגם ס''ל דמ''מ בע''ש.


ירושלמי פ''א דמגילה ה''ד דסעודת פורים מאחרין ולא
מקדימין ומבואר שם דא''א לעשותו בשבת והובא ברי''ף פ''ק דמגילה ובר''ן שם דיש
לעשותו ביום ראשון. וכ''פ המחבר תרפ''ח ס''ו ובמ''א וגר''א שם, וכ''פ במ''ב
שם ס''ק י''ח, ובעה''ש וחזו''א סימן קנ''ה.

אולם במשך חכמה
בחידושיו למגילת אסתר ביאר כוונת הירושלמי דמאחרין היינו שיעשה הסעודה במוצ''ש
כיון דהנס היה גם לילה שלאחריו (ועיין לבוש ריש סימן תרצ''ה). אך שאר הפוסקים
לא פירשו כן אלא ס''ל דאין עושין הסעודה למוצ''ש ככל סעודת פורים שלא יצא כשעושים


עיין מהרלב''ח סימן ל''ב, ב''ח תרפ''ח וט''ז שם סק''ח
וכן הוא דעת הרא''ה הובא בר''ן פ''א דמגילה. וע''ע בדמשק אליעזר תרפ''ח ס''ו
דכ''ה דעת רש''י וע''ע בהעמק שאלה של הנצי''ב (ס''ז:כ''ג ובהערה שם) פלפול
בדעת השאילתות בזה. ואע''פ דמפורש בירושלמי שהסעודה ביום א' מ''מ ס''ל שהבבלי
והרמב''ם חולקים ע''ז והסעודה צריכה להיות בשבת. ובשעה''צ סק''ל הביא הפר''ח
(תרפ''ח סוף סק''ו) דיש להחמיר כשיטה זו וכן נהגו בירושלים בזמנו לסעוד סעודת
פורים בשבת. ועמשכ''ל ציון 1.

ונראה דכדי לקיים
שיטה זו באופן היותר מובחר, לכתחילה יוסיף סעודה מיוחדת לאחר לכבוד פורים ולבסומי
בו. לכן נראה דהמחמיר בזה יתפלל מנחה גדולה ויסעוד סעודה שלישית מיד לאחר מנחה,
ולפני שקיעה יתחיל סעודת פורים כדרכו בכל השנים.

ואם קשה לו להוסיף
לאכול סעודה מיוחדת לשם פורים נראה דיוסיף איזה מאכל מכובד או משתה של יין
ושכר באחד מהסעודות של יום השבת לשם פורים. וכ''כ בכה''ח תרפ''ח ס''ק מ''ה
כשמזכיר שיטות המחייבים סעודת פורים בשבת מסיים וז''ל ובלא''ה אדם אוכל, רק
שיוסיף איזה דבר בסעודה וישתה איזה כוסות יין או שכר ויכוין לשם מצוה. ומשום
דאיכא פלוגתא בזה י''ל בכל יום קודם סעודה או משלוח מנות הריני בא לקיים מצות
סעודת פורים אם אני חייב היום וכו' וכן יאמר קודם משלוח מנות עכ''ל.


הטעם לזה כיון דיום ט''ז הוא תשלומין ליום ט''ו, א''כ
מי שלא היה בירושלים בט''ו לא נתחייב בט''ז. ובאמת אילו יצוייר שיגיע לירושלים
אחר עמוד השחר של שבת (כגון במקום פיקו''נ), ג''כ נראה פשוט דלכל הדיעות פטור
ממצוות היום בשבת ולמחרת ביום ראשון.

הא דט''ז לאחר השבת
הוי תשלומין דט''ו (ולא אמרינן דהוא חיוב ותקנה חדשה שכשט''ו חל בשבת התקינו
שצריכים לקיים המצוות בט''ז), מבואר בחזו''א או''ח קנ''ה סק''א וז''ל הרי אמרו
(ד.) שואלין ודורשין בט''ו שחל בשבת, ואם אין אנו מקיימין בו קריאת המגלה וסעודה
מפני שאי אפשר מ''מ לא שייך לקרוא את יום ט''ז יום המאורע אף שיש בו מצות סעודת
פורים להשלמה מה שחסרנו בשבת עכ''ל. וכ''ה בתשב''ץ ח''ג סימן רח''ץ, ובפר''ח
תרפ''ח סק''ו כתב וז''ל עיקר הסעודה שעושין בט''ו הוא בשביל ט''ו שחל להיות
בשבת ואינה אלא משלומי ט''ו עכ''ל, וכ''כ במחה''ש תרפ''ח סק''י דהוא תשלומין
ליום השבת.

וממילא נראה דקטן
שהגדיל בט''ז באדר שחל ביום ראשון פטור ממוות היום כשאר קטן, דכל שלא נתחייב
בעיקר היום ונתגדל ביום התשלומין פטור. כן מבואר מפסחים צג. לענין קטן שהגדיל
בין פסח ראשון לפסח שני דנחלקו רבי ורבי נתן אי חייב בפסח שני. רבי נתן סובר
שני תשלומין לראשון ולכן כל שאינו זקוק לראשון אינו זקוק לשני. ורבי דחולק
ס''ל דפסח שני רגל בפני עצמו הוא. וממילא כיון דלענין חיובי ט''ז כו''ע מודו
דאינו חיוב בפנ''ע אלא בגדר תשלומין א''כ קטן שהגדיל פטור.

ואף דלגבי תשעה
באב שחל בשבת ונדחה התענית ליום א' נחלקו הפוסקים בקטן שהגדיל בי' באב אם צריך
להתענות, מ''מ נראה דאין זה שייך לכאן, דיסוד מחלוקתם שם תלוי אי צום תשעה
באב שנדחה הוא תשלומין או שמעיקרא היתה התקנה שאם יחול ת''ב בשבת יוקבע יום
התענית למחרת ביום ראשון. ועיין באבנ''ז או''ח תכ''ו דלגמרי עקרוהו מט' לי'
וקטן שהגדיל בי' חייב וכ''פ בדברי מלכיאל ה''ה סימן ק''ל. ובשו''ת צפנת פענח
ח''א סימן מ''ד ג''כ תלה דין קטן שהגדיל בי' באב שחל בראשון בחקירה הנ''ל אם
חיוב זה הוא בתורת תשלומין או מצד תקנת חכמים ומחלק בין י' באב שנדחה לפורים
שחל בשבת, דדוקא לענין הצום י''ל דקבעוהו לכתחילה בי' כיון שרובו נשרף בעשירי
וא''כ במקום שא''א בט' עבדי בי' (ע''ע שו''ת הרשב''א ח''א סימן תק''כ), משא''כ
לענין פורים הוי תשלומין, וא''כ מבואר מדבריו כמש''כ דקטן שהגדיל בט''ז באדר
שחל ביום ראשון פטור.

Similar Posts

Leave a Reply