electrical appliances for ill person
Question:
Is it permissible for a woman in active labor and in pain to use a TENS machine on Shabbos? It's a battery-operated machine that has pads that attach to her back to stimulate the nerves and ease the pain.
Answer:
I am not familiar with this machine, but a woman in active labor and in pain is permitted to perform an act that is normally an issur derabbonon with a shinui (in an unusual way).[1] For example, she could turn on a machine with her knuckle or small finger instead of her thumb. Under such conditions as you describe, the woman is considered a choleh and an issur derabbonon is permissible. An electrical machine with no lights that turn on, just a battery-operated motor can be classified as an issur derabbonon. If a shinui proves impossible, she should search for a gentile to turn on the machine. If no gentile is available, she or any other Jew may turn on the machine in order to reduce the pain even without a shinui.[2]
I am assuming the TENS machine has a battery-operated motor and no lights. When she is finished with it, the woman should let the batteries run out instead of turning it off.
BookID: 1 Chapter: 328
[1]
עיין סימן שכ''ח סי''ז, ובמ''ב ס''ק נ''ז כתב דפוסקים
כדיעה השלישית דשרי איסור דרבנן בשינוי. ובס''ק נ''א ונ''ד כתב דכשמותר
ע''י ישראל בשינוי א''צ לחפש אחר נכרי. אמנם כשא''א בשינוי יחפש נכרי
כמבואר במחבר סי''ז. וכשא''א בנכרי, אז שרי אף ע''י ישראל בלי שינוי. עיין
מ''ב שכ''ח ס''ק ק''ב דמתיר לקיחת תרופות בלי שינוי ע''פ חיי''א, ובח''א
כלל ס''ט סעיף י''ב משמע דלאו דוקא לענין לקיחת תרופות אלא ה''ה דשרי
לישראל לעשות כל איסור דרבנן לחושאב''ס אף בלי שינוי כשא''א בע''א. וז''ל
ולעשות דבר שאינו אלא מדרבנן, יש מתירין, אבל דעת רב הפוסקים דאסור, אלא
יעשנו ע''י שנוי, וכן נראה לי. ואם א''א ע''י שנוי ולא ע''י נכרי, מותר
לעשות כדרכו, כן נראה לי עכ''ל.
[2]
ואף דלדעת החזו''א אפשר דכה''ג חשיב איסור דאורייתא, מ''מ
שמעתי ממו''ר (שהוא תלמיד החזו''א וכתב עליו דהוא איש אלקים) דלענין חשמל
יש להקל מדינא כמו שיטת הגרש''ז. ובפוסקים האחרונים (כגון מנח''י) צדדו
לדונו כאיסור דרבנן. עוד יש לצרף בזה דעת תהלה לדוד שכ''ח סס''ק כ''ב,
דלחושאב''ס שרי לישראל לעשות איסור דאורייתא בשינוי, וס''ל דלפי הרמב''ן
בתורת האדם מלאכה ע''י שינוי קיל יותר משבות כדרכו. ועיין קצוה''ש קל''ד
ס''י שהאריך לבאר מדוע דאורייתא כלאחר יד קל יותר משבות כדרכו, וע''ע ד''מ
שכ''ח סק''ט. וכ''ד הגר''ז סי''ט ואג''ט טוחן סי''ח, ופמ''ג בא''א שכ''ח
ס''ק י''ד להקל במלאכה גמורה בשינוי. ולכן אפילו אם הפעלת המכשיר החשמלי
הוי איסור מה''ת, מ''מ אם יפעיל בשינוי, נראה להקל.
ונראה לדינא דלצורך יכול לסמוך על הני פוסקים להתיר שינוי בדאורייתא לחולה,
דהרי אנו פוסקים כדיעה שלישית בשכ''ח סי''ז, והוא דעת הרמב''ן בתורת האדם
שער המיחוש, והוא משוה אמירה לנכרי למלאכה גמורה הנעשית ע''י ישראל בשינוי,
וז''ל והכין פירוקא דמילתא מיחוש שאדם חולה ממנו ונפל למשכב ואין בו סכנה
התירו בו שבות שאין בו מעשה דהיינו אמירה לנכרי, וכן התירו בו שבות דמלאכה
הנעשית בשנוי וכו' אבל שבות שיש בו מעשה כלומר דבר הנעשה ע''י ישראל והוא
נעשה כדרכו בחול לא התירו עכ''ל. ובגר''ז כתב להדיא מותר לעשות אפילו מלאכה
גמורה, ונראה דכ''ה כוונת הרמב''ן דמוכיח מגונח שיונק דהוי מפרק כלאחר יד.
ואף דדעת המ''ב להחמיר בזה כמבואר בשכ''ח ס''ק נ''ד, נ''ז, וקכ''א דרק התיר
שבותים ע''י שינוי, ודוחה ראית הרמב''ן דגונח שיונק אין דרכו של מפרק בכך
ולא חשיבא מלאכה כלל, כמש''כ בשעה''צ תצ''ו ס''ק ט' וע''ע שכ''ח ס''ק ק''ז,
מ''מ נראה דכשא''א למצוא אופן לעזור לחולה בעשיית מלאכה דרבנן או ע''י נכרי
דיכול לסמוך על הרמב''ן והני פוסקים הנ''ל.